| Chapter 139 |
1 | למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע׃
|
|
2 | אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק׃
|
|
3 | ארחי ורבעי זרית וכל־דרכי הסכנתה׃
|
|
4 | כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה׃
|
|
5 | אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה׃
|
|
6 | פלאיה דעת ממני נשגבה לא־אוכל לה׃
|
|
7 | אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח׃
|
|
8 | אם־אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך׃
|
|
9 | אשא כנפי־שחר אשכנה באחרית ים׃
|
|
10 | גם־שם ידך תנחני ותאחזני ימינך׃
|
|
11 | ואמר אך־חשך ישופני ולילה אור בעדני׃
|
|
12 | גם־חשך לא־יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה׃
|
|
13 | כי־אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי׃
|
|
14 | אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד׃
|
|
15 | לא־נכחד עצמי ממך אשר־עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ׃
|
|
16 | גלמי ראו עיניך ועל־ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם׃
|
|
17 | ולי מה־יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם׃
|
|
18 | אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך׃
|
|
19 | אם־תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני׃
|
|
20 | אשר יאמרך למזמה נשא לשוא עריך׃
|
|
21 | הלוא־משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט׃
|
|
22 | תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי׃
|
|
23 | חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי׃
|
|
24 | וראה אם־דרך־עצב בי ונחני בדרך עולם׃
|
|