| Chapter 4 |
1 | כי הנה בימים ההמה ובעת ההיא אשר אשוב את־שבות יהודה וירושלם׃
|
|
2 | וקבצתי את־כל־הגוים והורדתים אל־עמק יהושפט ונשפטתי עמם שם על־ עמי ונחלתי ישראל אשר פזרו בגוים ואת־ארצי חלקו׃
|
|
3 | ואל־עמי ידו גורל ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו׃
|
|
4 | וגם מה־אתם לי צר וצידון וכל גלילות פלשת הגמול אתם משלמים עלי ואם־גמלים אתם עלי קל מהרה אשיב גמלכם בראשכם׃
|
|
5 | אשר־כספי וזהבי לקחתם ומחמדי הטבים הבאתם להיכליכם׃
|
|
6 | ובני יהודה ובני ירושלם מכרתם לבני היונים למען הרחיקם מעל גבולם׃
|
|
7 | הנני מעירם מן־המקום אשר־מכרתם אתם שמה והשבתי גמלכם בראשכם׃
|
|
8 | ומכרתי את־בניכם ואת־בנותיכם ביד בני יהודה ומכרום לשבאים אל־ גוי רחוק כי יהוה דבר׃
|
|
9 | קראו־זאת בגוים קדשו מלחמה העירו הגבורים יגשו יעלו כל אנשי המלחמה׃
|
|
10 | כתו אתיכם לחרבות ומזמרתיכם לרמחים החלש יאמר גבור אני׃
|
|
11 | עושו ובאו כל־הגוים מסביב ונקבצו שמה הנחת יהוה גבוריך׃
|
|
12 | יעורו ויעלו הגוים אל־עמק יהושפט כי שם אשב לשפט את־כל־הגוים מסביב׃
|
|
13 | שלחו מגל כי בשל קציר באו רדו כי־מלאה גת השיקו היקבים כי רבה רעתם׃
|
|
14 | המונים המונים בעמק החרוץ כי קרוב יום יהוה בעמק החרוץ׃
|
|
15 | שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם׃
|
|
16 | ויהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ורעשו שמים וארץ ויהוה מחסה לעמו ומעוז לבני ישראל׃
|
|
17 | וידעתם כי אני יהוה אלהיכם שכן בציון הר־קדשי והיתה ירושלם קדש וזרים לא־יעברו־בה עוד׃
|
|
18 | והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב וכל־אפיקי יהודה ילכו מים ומעין מבית יהוה יצא והשקה את־נחל השטים׃
|
|
19 | מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה מחמס בני יהודה אשר־ שפכו דם־נקיא בארצם׃
|
|
20 | ויהודה לעולם תשב וירושלם לדור ודור׃
|
|
21 | ונקיתי דמם לא־נקיתי ויהוה שכן בציון׃
|
|